<h1>המאורות — יומא</h1>
<h2>דף ז:</h2>
[יומא פ"ה ע"א] מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל, מפקחין עליו. מצאוהו חי מפקחין עליו אפילו לחיי שעה. מצאוהו מת אין מפקחין עליו. עד היכן הוא בודק, עד חוטמו, אפילו מלמעלה למטה כיון דבדיק ליה חוטמו שוב אינו צריך דכתיב כל אשר נשמת רוח חיים באפו. בדק ומצא עליונים מתים לא יאמר מתו התחתונים. מעשה היה ומצאו עליונים מתים ותחתונים חיים, פירוש בני אדם שנפלה עליהם המפולת. כי אפשר שמתו העליונים ואשר למטה מהן חיו, שלא נתרסקו כל כך, שהגינה קורה או אבן עליהם.
<h2>דף ל:</h2>
[יומא פ"ו ע"ב] עבירות שהתודה עליהם יום הכפורים זה אינו צריך שיתודה עליהם יום הכפורים אחר. ואם שנה בהן צריך שיתודה עליהם. ואם לא שנה בהן והתודה עליהן כל שכן שהוא משובח שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. ומה אני מקיים ככלב שב על קיאו שונה באולתו, כי הא דאמרינן כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו, כלומר נעשית לו כהיתר. והר"ם [הלכ' תשובה פ"ב ה"ח] כתב חוזר ומתודה עליהם ביום הכפורים אחר, וצריך עיון.
